זו סקירה מיקצועית של  Hugh Robjohns אשר בחנה את כל מאפייני הכרטיס תוך איזכור מתחריו בשוק. תרגמנו לכם את החלקים המעניינים.

" ה- Forte החדש הינו ממשק 2 כניסות  ו- 4 יציאות (אנלוג בלבד) המזכיר גם במאפיינים וגם בסטייל הכללי גרסה טיפה מוגדלת של ה- Apogee Duet2. אולם בניגוד אליו ה- Forte ניתן לשימוש גם ב- Mac עם OS 10.7 ומעלה וגם ב PC עם WIN 7 או WIN8 בכל הגרסאות. מה שגורם לחיוך על פני באופן מידי! מידותיו של ה- Forte הן: 116X170X36 מ"מ (רוחב,עומק, גובה) ושוקל 487 גרם, שהופכות אותו למעט גדול יותר בכל מימד מאשר ה Duet2. חריץ נעילה Kensington בצידו הימני יאפשר לכם לאבטח אותו למקום היכן שצריך. במונחי פונקציונליות כללית ה- Forte מתחרה ישירות גם עם מוצרים כמו babyface של RME וה- Balance של Propellerheads ועוד אחד או שניים מוצרים קומפקטיים דומים, אולם התכנון של צוות העיצוב ב Focusrite אומר לי שהם מכוונים לייצר את ממשק ה-USB האיכותי ביותר שאפשר, ונראה שהם בטוחים בעצמם מאוד שאכן השיגו בדיוק את המטרה.

השם Forte הינו עוד רמז ליעודו כמוצר בעל סטטוס של ספינת דגל. הוא מגיע מקונסולה שיוצרה במיוחד ותוכננה ע"י רופרט ניב האגדי בשנות ה- 80 עבור Air Studios (וכמובן אבי מתכנני סדרת ה- ISA האגדית של Focusrite שמלווה אותנו עד היום.) זה קצת מטעה אמנם מאחר וה- Forte אינו חולק את אותם מעגלים ישירות עם אותה קונסולת Forte מאז, אולם אין ספק שתפיסת התכנון של ממשק הקול החדש מתרכזת באלקטרוניקה של High-End. מגיע באריזה מעוצבת בסטייל של אפל. ה- Forte מגיע עם צמה, כבל USB סטנדרטי, ספק כח חיצוני, גלויה לרישום והורדת תוכנות ומדריך מתחילים קטן. חומרת המכשיר נראית ומרגישה מקצועית לחלוטין, הודות למשקלו ומארז האלומיניום המוברש שלו. המארז בחלקו העליון קמור ובעל פאנל שחור המתפרס לרוחבו מעל הכפתור השליטה הראשי שהוא המתג הפיזי היחידי. המדריך הקצר נותן מידע קצת רחב יותר מאשר הצגת החיבוריות והמיתוג של המכשיר והגלויה המצורפת מסבירה היטב כיצד לבצע רישום ולהוריד את תוכנת השליטה והדרייבר של המכשיר בעזרת המספר הסידורי והכל בעמוד יעודי באתר של Focusrite.

הדרייברים הדרושים למערכות מבוססות Windows תואמי ASIO וגם WDM (בזה האחרון יש תמיכה ב 16Bit) וניתן להוריד מאותו עמוד גם את חבילת  ה- Midnight שהינה plug-ins המגיעים יחד. ההתקנה תחת Windows 7 גרסת 64bit הוכחה כישירה ופשוטה, ה- Forte אותר ע"י מערכת ההפעלה והשתלב בה בקלות. אני משתמש בעיקר בתוכנת הפקה בשם Reaper של Cocko's ותוך דקות כבר הפעלתי אותה לא שום בעיות מיוחדות.

חומרה:

כאן ישנה סקירה מקיפה ביותר של פרטי הכניסות והיציאות כפי שתוכלו לראות בעמוד המוצר כאן באתר.
אנו ממשיכים עם התרגום כאמור בקטעים המעניינים יותר:

" באופ שימושי ביותר ה- Forte ניתן להפעלה גם במצב -"מתח נמוך" אשר מסופק מחיבור ה USB2.0 בעת הצורך. אך כאן חלות מספר מגבלות כאשר עובדים כך. כאשר עבדתי כך עם הלפטופ שלי זה היה קל יחסית, זה לא יעבוד טוב אם יחובר באמצעות מפצל USB…"

"ביחס למגבלות השימוש במתח המסופק רק מה USB למעשה יש רק שתיים. אין אספקת מתח פאנטום כאשר עובדים ללא ספק הכח. ומוצא האות המקסימלי מוחלש מאחר ואין מספיק זרם גבוה לדרגת ההגבר במוצא…."

"הפשרות הללו מקובלות לחלוטין בהתחשב בעובדה שמתאפשרת עבודה גם ללא ספק הכח הראשי בעת הצורך. הכי חשוב, מעגל הכניסה לחלוטין לא מושפע בעת עבודה ממתח ה USB והטווח הדינאמי המלא נשמר בכל תנאי. כמובן כאשר מחברים את השנאי המסופק באריזה מתאפשר בחזרה להפעיל את מתח הפאנטום וכן אות המוצא מתעצם והטווח הדינאמי חוזר לרמתו המלאה כפי שמצויין במפרט המכשיר"

"בעבודה:

הגדרת הכניסות וקביעת עוצמות היציאה מאוד קלים לביצוע, גם מה-Forte וגם באמצעות התוכנה שלו. מצאתי את עצמי משתמש בהנאה בשניהם, תלוי מה נדרשתי לעשות באותו הזמן. התצוגה מאוד קריספית וברורה והכל מדיף תחושה של איכות ומקצועניות. איננו מדברים כאן על איכויות כמו Grace Design אולי, אך איננו משלמים את אותם מחירים מצד שני! …"

" השתמשתי ב-Forte יחד עם ספק הכח שלו רוב הזמן, אך למעשה מצאתי שאני באופן נדיר נדרש  להרים את המוצא מעבר ל 20dB- .  המשמעות הינה שלא תהיה משמעות בביצועים גם אם אשתמש במתח ה USB בלבד מאחר והמגבלה תהיה אז ל 18dB – ואני עדיין שני צעדים לפני המגבלה. בכלליות גם יציאת האוזניות במצב זה היתה מקובלת לחלוטין בשימוש עם רוב האוזניות."

" התרשמתי מאוד מכניסת המיקרופון בעלת נתון רעש עבודה נמוך ביותר – כמו כן מהתקורה הגבוהה שיש לקדם-מגבר-  ולא היתה שום בעיה בעת שימוש במגוון מיקרופונים רחב. חיווי העוצמה משתנה מירוק לצהוב באיזור  ה- 10dBFS- וגיליתי שקל מאוד לכוון את רגישות קדם המגבר – Gain- בכניסה לאיזור הצהוב בדיוק רב, כך שנותרה כמות תקורה (Headroom) נדיבה מאוד והאות רחוק מריצפת הרעש. כניסת כלי הנגינה נשמעו פשוט טוב, גם חשמלית וגם בס, כאשר יש מאסות של Gain לשימוש בעת הצורך ותקורה (Headroom) ענקית".

" מסקנות:

לא מדדתי את את ביצועי ה- Duet2 כך שאינני יכול להשוות אותו ישירות ל Forte ברמה הזו, אבל השתמשתי בו בשנתי הזדמנויות וההתרשמות שלי היא שה- Forte לפחות טוב כמוהו ומן הסתם משתלם יותר. כמו כן העדפתי את העיצוב היותר אלגנטי של ה- Forte אך אלו העדפות אישיות כמובן.

מה שאינו מוטל בספק הוא, שה- Forte הינו שחקן מאוד רציני ובעל יכולת משמעותית בשוק ממשקי הקול  הקומפקטיים האיכותיים. התרשמתי מאוד מהביצועים הטכניים, פשטות התפעול והאלגנטיות שלו והייתי ממליץ לכל אחד אשר מחפש כרטיס קול ורסטילי קומפקטי בעל יתרון מוחץ בשיקלול מחיר מול תועלת במובני ביצועים.

האלטרנטיבות הכי ברורות ל- Focusrite Forte הם: RME BabyFace , ה- Apogee Duet 2 וה- Propellerheads Balance שהינם ברי השוואה במונחי כמות כניסות. למשתמשי PC אשר אינם יכולים להשתמש ב- Duet ה- Forte משתווה ואף מתעלה – תלוי בהשקפתכם האישית – האיכויות האסטטיות שלו ואפשר לטעון איכויות הצליל גם".

בואו נגדיר מה הוא מיקס למי שאינו מבין למה הכוונה בכל פעם שהמילה "מיקס" (Mix) נזרקת לחלל החדר:
"מיקס" , בעצם קיצור של Mixer או עירבול בעברית = סיכום כל הערוצים הקיימים בפרוייקט המוסיקלי שלכם לכדי ערוץ סטריאופוני אחד, או מקודד סראונד.
התהליך קובע למעשה כיצד תישמע היצירה שלנו בסוף.  במהלכו קובעים את עוצמתו וגווניו של כל ערוץ וערוץ בתוך שלל הערוצים שבפרוייקט, תוך הקפדה על כל הפרטים, לרבות מיקום כלי הנגינה באופן יחסי בתמונה הסטריאופונית, תיחום כל כלי לתחום התדרים הרלוונטי לו ספציפית ו\או ביחס ליתר הערוצים , התערבות או שינוי בדינמיקה של הנגינה לטובת המטרה הסופית.

ממש כמו באוכל. לוקחים מרכיבים  ומצרכים שונים, מערבלים אותם יחד בקערה או מערבל מזון עם תבלינים בכמויות מדודות, מבשלים X זמן ויוצקים לצלחת את התוצאה על מנת לאכול.
מרכיבים ומצרכים שונים = ערוצים עם כלי נגינה מוקלטים.
מערבלים במערבל מזון = מערבל צליל אנלוגי או זה שבתוכנה.
תבלינים = EQ, קומפרסור, Reverb, Delay, ושאר מיני אפקטים.
כמויות מדודות = עוצמה של ערוץ או כמות האפקט.
מבשלים X זמן ויוצקים לצלחת = עמלים מס' שעות ומייצאים קובץ סטריאופוני יחיד מכלל הפרוייקט אותו ניתן לצרוב.
על מנת לאכול = על מנת להאזין.

ה- Mixer בעצם מבצע תהליך של עירבול וסיכום כל ערוצי הפרוייקט אל ערוץ סטריאופוני יחיד – ערוץ ה- Master.
מיקס וסיכום היו תמיד תהליכים שקשורים אחד בשני: אנחנו שולטים על עוצמות אינדבידואליות של אותות כפי שתואר למעלה ואז משלבים את האותות האלו באפיק הסופי שלנו. בכדי לבצע את ה- "סיכום" – SUMMING,  עד לעבר הלא רחוק, היינו חייבים מיקסרים אנלוגיים בקנה מידה גדול. העידן הדיגיטלי שהביא את כל תוכנות ה-DAW לפינה או חדר ביתנו, שינה את זה. כעת אנו יכולים לעשות הכל בתוך המחשב, באיכות מקצועית ומהתוצאות ניתן להפיק אלבום לכל דבר ועניין.

כעת ניגש לעניין העיקרי.
הרבה פעמים שמעתם התבטאויות לגבי מיקס של שיר: "קטן",  "רזה",  "אין עומק", "ריק",  ושאר מיני תיאורים.

נכון שתוצאת המיקס נגזרת מהמון גורמים כגון: ידע, עיבוד, סביבה אקוסטית ורמת מיכשור הקצה באמצעותו אנו מאזינים – מוניטורים, כרטיסי קול וכו'. אך לפי מקצוענים רבים, אם אנו מביאים בחשבון שכל הגורמים ברמה ניאותה, הבעיה היא שימוש במיקסר המובנה בתוכנה עימה אתם עובדים. כלומר מבצעים מיקס ואח"כ מייצאים קובץ מהתוצאה אליה הגעתם. להלן מיקס דיגיטלי.
אותם מקצוענים מוצאים את המיקסים הדיגיטלים "לא פתוחים מספיק, לא נקיים מספיק, לא פאנצ'יים מספיק" ובעיקר חסרי תקורה וקטנים. אפשר להתווכח על זה וזה עניין סובייקטיבי לגמרי בימים אלו. אבל הדברים האלו לא תלושים מהמציאות, ובמיוחד למי שמכיר את התהליך העובר על אודיו דיגיטלי – כלומר שצליל,  בצורתו הדיגטלית הוא בעצם ערכים מספריים. ערכים שהם מוגבלים, עם כל מה שמשתמע מזה- ובמיוחד לאלה שהתנסו בביצוע מיקס על שולחנות/ציוד אנלוגי ויודעים שאפשר לצפות למשהו יותר טוב.

מדוע זה קורה?
תחשבו על משפך שפתחו רחב המסכם ומנקז הכל לכדי פתח צר.

פתחו של המשפך הינו נתון מספרי קבוע. כך גם בעצם רוחב-הפס בו מתנהל המיקסר של התוכנה. וכמובן גם זה האנלוגי. כאן חשוב לציין, שלא כל מיקסר אנלוגי יהווה פתרון אידאלי למיקס שלכם… שלא תרוצו לרכוש מיקסר פשוט על מנת לסכם דרכו…
מיקסר אנלוגי שלא תוכנן בקפידה ולא נועד לאולפן למשימת מיקס וסיכום, לא ישרת את המטרה. צריך מיקסר שה- Master Section שלו בעל תקורה – Headroom – גבוהה. כזה שנועד לאולפן בד"כ במהותו והינו בקנה מידה גדול יחסית.

שלא תבינו מהנאמר כאן שלציוד אנלוגי יש אינסוף Headroom ולזה הדיגיטלי לא! לציוד אנלוגי יש מגבלות בהחלט, אלא שבעוד שבסביבה הדיגיטלית כאשר מיצינו את התקורה, הדבר מתבטא בסטורציה לא נעימה, באנלוגי הלחץ על הטרנזיסטור מייצר סטורציה ערבה בד"כ לאוזנינו. לפיכך יצרנים שונים של תוכנות שונות, מבצעים באמצעות טכניקות שונות אימולציות של טייפ או מיכשור אנלוגי המסוגל להילחץ מבלי לעוות את האות. זה נחמד, זה מדליק אולי אבל זה לא שם. אולי עוד תקופה מסויימת (לא כזו שניתן להעריך) כל המאמר הנ"ל לא יהיה רלוונטי. אך נכון לזמננו, התוצאה ע"פ רוב הניסויים וע"פ רוב טכנאי המיקס בעולם תמיד תהיה עדיפה כאשר הסיכום מתבצע במכשיר אנלוגי יעודי לסיכום, קרי מיקסר אולפני איכותי או מסכם אנלוגי יעודי.

בשנים האחרונות נעשה זול יותר לייצר מעגלים אנלוגיים איכותיים ושקטים והם הפכו לזמינים ע"י היצרנים השונים שמיצרים היום מיכשור אולפני מיקצועי יעודי – מכשיר שהוא מסכם אנלוגי בעל המון כניסות, שמאפשר להנות משני העולמות : להנות מהאוטומציה, מנוחות העבודה וממשק המשתמש הנוח עד כדי התמכרות של תחנות ה-DAW – מצד אחד. ואיכות סיכום ללא פשרות של קונסולות כמו: ToneLux, Focusrite , Neve , Traident  ודומיהן – מצד שני. אם תרצו אז בעצם זה מכשיר ממש כמו ה Master Section של אותן קונסולות רק ללא שלל הפיידרים והפונקציות השונות.  אלו מוצרים שהיו עולים הון עתק בעבר ו\או שהיו קיימים כחלק מקונסולות ענק שעלותן כשל בית ממוצע בישראל.

בעצם מכשיר שכל תכליתו לקבל כניסות ליין ולסכמן ליציאה סטריאופונית להקלטה. דוגמת ה Tonelux OTB16 כאן מטה

Focusrite לקחו את הנושא כמה צעדים קדימה עם ה- Control 2802 שמשמש גם כקונטרולר לכל DAW מיקצועית גם 8 קדם מגברים למיקרופון סופר איכותיים וגם סיכום עתיר יכולות עם קומפרסור מובנה למאסטר סקשן.

איך ומה צריך כדי לבצע?
יש להצטייד בכרטיס קול מרובה יציאות  ועדיף כזה שדוע כבעל ממירים טובים מאוד וכמובן במסכם אנלוגי איכותי.
בתוכנות ה DAW שלנו, במקום לנתב את כל הערוצים לערוץ הסטריאו הפנימי המהווה את המאסטר של המיקסר בתכנת ה-DAW, אנחנו מנתבים אותם ליציאות ספציפיות בכרטיס ההקול שלנו, אם זה אחד אחד או באמצעות גרופים במקרה של מיקס גדול. יציאות אלו יישלחו אחת אחת אל כניסות מתאימות במכשיר הסיכום שלנו, שם הן יסוכמו (יתווספו אחת לשניה) לכדי מיקס סטריאופוני שאותו נקליט בחזרה למחשב באמצעות אחת הכניסות האנלוגיות בכרטיס הקול.

מכאן ביתר פרוט למעוניינים לקרוא הלאה.

1. HeadRoom – תקורה בעברית.
2. סטורציה אנלוגית לעומת עיוות דיגיטלי.

מיקס מסוכם אנלוגית יהיה בעל Headroom – תקורה – או "מרווח נשימה" גדול יותר לכל ערוץ אודיו בהגיעו לשלב הסיכום, דבר שמתבטא בתוצאת מיקס שאמור להיות הרבה יותר "גדול" ובעל פרטים רבים יותר מתוקף העניין ובנוסף בעל "צבע" ערב יותר לאוזנינו.

בדיגיטל, התקורה הינה נגזרת של רוחב הפס, או כמות הנתונים הניתנים לתאור וסיכום במשפט בינארי. במיקסר של תוכנה טובה או ממשק כרטיס קול מבוסס DSP איכותי, זה עומד על 32-48 ביט. בסביבה אנלוגית אין לנו קיצוץ כנפיים אגרסיבי שכזה, אלא סוג של עומס ולחץ על הטרנזיסטורים שגורם לסטורציה ומוסיף הרמוניות ש…מה לעשות? האוזן שלנו אוהבת.

בסביבה אנלוגית יש בהחלט מגבלות ואחת מהן היא רצפת רעש גבוהה מאוד (60dB- עד 70dB-) בהשוואה לזו הדיגיטלית שם המינימום זה 96dB-.

בדיגיטל מה שקובע את נתון הטווח הדינאמי והרזולוציה אלו הם כמות הביטים המוקצים לתיאור עוצמת האות הנדגם על פני ציר הזמן. למעשה כל ביט מתאר 6 דציבלים של טווח דינאמי. כך שבכל כרטיס קול בו נקליט ברזולוציה של 16 ביט נקבל טווח דינאמי מינימלי, קבוע וידוע של 96 דציבלים. וב- 24bit יתקבלו 144 דציבלים בתאוריה.

מדוע בתאוריה?
מאחר וכאן היצרנים השונים כבר פוגשים את מגבלות הרכיבים האלקטרוניים מהם מורכבים כרטיסי הקול. אלו רכיבים שגם להם יש מגבלות רעש עבודה עצמי. ולכן ,הכרטיסים הטובים מתהדרים בנתונים של 109dB-120dB. תלוי בטכנולוגיה של היצרן. אגב, לא הכל נמדד במספרים היבשים שהיצרנים מספרים לנו עליהם, איכותו של מכשיר דיגיטלי וממיריו אינה נובעת רק ממספרים כאלו או אחרים שהיצרן מספק, אלא יותר מהיכולת של היצרנים להתמודד עם חסרונות שיטת ה PCM איתה מקודדים צליל אנלוגי.
בין המגבלות הרבות נמצא את תופעת ה- Alias המתרחשת בעת המרה לדיגיטל ומעוותת את התדרים הגבוהים והופכת אותם לגלים משולשים (ככל שתדר הדגימה גבוה יותר כך זה משתפר אגב..) תופעה הנובעת כחסרון מובנה בשיטת הקידוד PCM ואיתה מתמודדים היצרנים השונים באמצעות פילטרים שונים. וכמובן תופעות "עצבנות שעון" – jitter (עליה יש כתבה נפרדת כאן ) שתורמת אף היא לרפרודוקציית אות לא מהימנה. וגם כאן לא הכל מושלם למרות פטנטים מדהימים שיש ליצרנים שונים בתחום…

גם בהנחה שעניין התקורה יפתר בדומיין הדיגיטלי, נשאר עניין המצלול שנובע מדרך הפעולה של טרנזיסטורים המצויים במיכשור אנלוגי.

אין בכל האמור לגרום למישהו לאבד חשק להקליט בדיגיטל…. בסופו של עניין, אף שיטה או דרך אינה מושלמת. ויש צורך לשלב בינהן על מנת לקבל תוצאה טובה יותר. מיטב התעשיה בעולם וגם רבים וגדולים מטכנאי ארצנו הקטנטונת דוגלים ומשתמשים בסיכום אנלוגי על מנת לקבל תוצאת מיקס טובה יותר. מי שמתעקש, מוזמן להמשיך לעשות הכל במחשב ואם לוקחים בחשבון שרוב ההדיוטות שומעים ב MP3 באיכויות של 128kb את המוסיקה שלכם אז באמת הכל חסר חשיבות…

המפרט האידאלי למעוניינים לעשות סיכום אנלוגי יהיה:

1. כרטיס קול בעל 16 יציאות לפחות – או כרטיס קול + ממירים חיצוניים. מיותר לציין שרצוי ממירים איכותיים ביותר. את היציאות מהם נחבר לכניסות המסכם האנלוגי
2. מסכם אנלוגי בעל 16 כניסות לפחות: למעשה המשמעות היא 8 סטריאו. לפני שתקפצו ותאמרו שזה לא מספיק!… נציין שבעולם אידאלי היינו רוצים כניסה לכל ערוץ אך לא חייבים. מה שעושים זה קבוצות לפי נושאים וחשיבות. קבוצה (Group) לתופים, לגיטרות, לקלידים, לשירה, לאפקטים וכו. בד"כ ניתן להסתדר מצויין עם 8 קבוצות.
3. אם יש לימיטר איכותי בנמצא, יהיה אדיר לעבור דרכו לפני הכניסה חזרה לדיגיטל.  אלו מכם אשר מבצעים מאסטרינג באותו שלב (ויש כאלה..) אז כמובן קומפרסור מאסטר ואז לימיטר..
4. בנקודה זו קיימות שתי אפשרויות:
א. מי שהקליט פרוייקט בתדר דגימה גבוה מאשר  44.1kHz , נאמר 96kHz, יהנה מאוד מהעניין. מאחר ואין דרך טובה יותר להמיר תדר דגימה מאשר להקליט את הפרוייקט לדומיין דיגיטלי נפרד בתדר דגימה של 44.1kHz – כל שיטה אחרת באמצעות תוכנה שממירה תדר דגימה הינה הרסנית. המשמעות כמובן היא מחשב נפרד תוכנה נפרדת וכרטיס קול סופר איכותי נפרד.
ב. הקלטה חזרה דרך אותו כרטיס קול בשתי כניסות פנויות ולאותה תכנה באותו תדר דגימה של הפרוייקט.

הנה מספר דוגמאות שניתן לצפות בהם. צריך לקחת בחשבון שהסאונד בחלקם לא טוב בשל הכיווץ ב- YouTube

או פשוט לעשות ניסוי בהזדמנות ולהיווכח בעצמכם. בהצלחה!

לא מעט מוסיקאים, בבואם לרכוש כרטיס קול (ממשק אודיו) ועושים מעט מחקר, נתקלים במונח לא כל כך ברור – Jitter . בפרט כשמדובר בכרטיסי קול מהרמה הגבוהה. שם ישנה התיחסות לנתון "Jitter נמוך מאד" וש- "התחום הדינמי ,הגבוה ממילא, הוא לא היחיד שמספר את כל הסיפור".

מה הוא אם כן אותו מונח חמקמק הקרוי Jitter ?
בהגדרה המילונית, Jitter פירושו "עצבנוּת" , אי סדירות, או סטיה מטווח ידוע מראש.

אם ניקח דוגמה מהחיים: בואו נאמר שאתם ממתינים לרכבת האמורה להגיע לתחנה בשעה 10:00. לעיתים היא מגיעה ב 09:52 ולעיתים ב 10:15 וכמובן הדבר מתרחש בכל יום מחדש ובשעה אחרת בטווח הנתון… אז אפשר לומר שאלו מכם המשתמשים בשרותי רכבת ישראל כבר יודעים מה הוא Jitter…

איך כל זה קשור לאודיו ?
אותה "סטייה מהמצופה", במקרה שלנו, מתייחסת לסוג של רעד, או רטט בתהליך הדגימה של האות והפיכתו למידע דיגיטלי או ההיפך, בתהליך המרתו ממידע ספרתי לזרם אנלוגי. ע"פ עיקרון נייקוויסט יש לבצע דגימה בתדירות שתהיה לפחות כפולה מהתדר אותו אנו רוצים לדגום. היות וטווח השמיעה האנושי מסתיים בערך באיזור ה- 20Khz תדר הדגימה המינימלי ע"פ עקרון זה הוא 44.1kHz. וכך, בתהליך ההמרה אשר מתבצע ע"י הממיר שבכרטיס הקול ישנה חלוקה ברורה בכל שניה ללפחות 44,100 חלקיקי שניה.

החלוקה מתבצעת ע"י "השעון" הדיגיטלי המכתיב לממיר את קצב תדר הדגימה. כעת המשימה היא לבצע 44,100 פעמים בשניה דגימת אות ברמת דיוק מקסימלית.

כאשר קיימת סטייה במרחקים בין חלקקי השניה אז מתקבל המונח Jitter.

כאשר מידע דיגיטלי מומר למידע אנלוגי וההיפך, תזמון אות השעון (Clock) קריטי לגמרי לביצועים של תהליך הדגימה והשחזור של האות.
שגיאות תזמון מתורגמות ל Inharmonic Sidebands והופכות לאות  בעל מאפיינים שונים מהמקור – דיי דומה לעיוות לא ליניארי – Inter-modulation Distortion באנגלית – שמשמעותו עיוות שמאופיין בהופעתן של תדירויות המתווספות לאות המקורי במוצא של האות מהממיר.
תדירויות שהן קומבינציות ליניאריות של תדירויות היסוד (Fundamental). תדירויות אלו מתווספות אל כל ההרמוניות הקיימות באות הכניסה ויחדיו הן מייצרות את העיוות שהינו בעצם גל קול שאינו תואם את המקור. כאן חשוב להבין שאלו עיוותים המתבטאים בהרמוניות של תדרים גבוהים בד"כ. ולכן כרטיסי קול בעלי נתון Jitter  גבוה, תמיד יישמעו בהאזנה ראשונית מבריקים ועתירי תדרים גבוהים, כואבים כסכינים, וחשוב מכל תדרים שלא קיימים במציאות בקובץ המנוגן, וכך מתקבלת תמונת צליל לא אמינה ולא מדויקת!! נראה שאנו עוסקים בזוטות אך כדי שנבין את המימדים: די בסטיה של ננו שניה כדי ליצר בעיה שניתן ממש להבחין בה.

לחצו להגדיל

חשוב לדעת: אין כזה דבר "אין Jitter בכלל" (בדיוק כמו שהרכבת  - גם זו בשוויץ.. לעולם לא תגיע בדיוק בשעה – 10:00.00000).
Jitter הוא נתון מוּלד או תופעת לוואי אם תרצו של כל ממשק אודיו. בין אם היצרנים כותבים על כך, ובין אם לא, כאשר מידע עם אות שעון דיגיטלי (Clock Signal) מועבר ממכשיר אחד למשנהו, מעבר האות בכבל יטשטש את אותות השעון הדיגיטלי ויגדיל את מידת אי הדיוק, באשר למיקום המדויק של כל דגימה בודדת.

ההנחה שמידע המועבר בין שני מכשירים עם ממשק דיגיטלי פוטרת מסטיות, אינה מדוייקת לגמרי מאחר ולכבל עצמו גם יש משמעות בייצור Jitter. לדוגמא: כבל אופטי סובל מ Jitter  גדול לעומת כבל קואקסיאלי בפורמט AES . אולם זה, נתון להשפעות מגנטיות יותר מאשר כבל אופטי. כל זה נכון תיאורטית, אך יחד עם זאת Jitter , כתוצאה מהולכה בכבל דיגיטלי כמעט אינה משפיעה מאחר והמידע הדיגיטלי המועבר בכבלים אלו נושא עימו מידע רב אודות השעון בו הוקלט האות. כך שצריכה להיות הפרעה גדולה משמעותית נוספת על מנת ליצור בעיה שנחוש בה.

לסיכום כל המדובר לעיל – שגיאות תזמון, כתוצאה מ- Jitter גבוה ,גורמות לכך שהרזולוציה הכללית והפרטים בעוצמות חלשות, פוחתים בצורה דראסטית וקיימת פגיעה רצינית בהבנת הנעשה בתדרים גבוהים, בצלילות ותמונת הסטריאו.

קיימות שתי דרכים לייצור שעון דיגיטלי:
1. באמצעות גביש קריסטל הרוטט באמצעות זרם חשמלי הזורם בלולאה או מעגל אין סופי. מנגנון זה נקרא Phase-Locked Loop PLL
2. באמצעות סינתיסייזר דיגיטלי מבוסס DSP . כאן נעשה שימוש בגל מרובע שהמרווח בין המופעים (פאזות) שלו הוא מדד הזמן.

בכל אחת מהטכניקות הנ"ל ישנן מגרעות ויתרונות והיצרנים השונים משכללים אותן ורושמים פטנטים בתחום, בעיקר יצרני כרטיסי קול נחשבים וידועים ככאלו שהם בעלי איכויות קול גבוהות.

שנהיה רגועים…

מעתה למעשה יש לדרג מחדש את ממשקי הקול שהחשיבו את עצמם והתקראו High-End… התואר הנכון עבורם הוא High Quality אך לא ממש מהקצה העליון של הסקאלה…
משום שממששקי קול High-end הינם מוצרים שאינם מיוצרים במאסות וכאלה שהממירים שלהם וקדם המגברים שלהם מהווים דוגמא לכל התעשיה – לרבות מעבדות וציוד מדידה מהמדוייקים שיש. כאלה בדיוק מייצרים ב PrismSound.

מי הם בעצם PrismSound
מזה 25 שנים Prism Sound מספקים לתעשיית המוסיקה העולמית ממירים באיכויות "על". בתחילת דרכם היו חברת פיתוח ומחקר לכלל התעשיה אך מזה זמן רב יצרן עצמאי של מוצרי קצה-עליון (High-End) להקלטות ומאסטרינג. כנגזרת מכך גם מוצרים למעבדות ומדידות.

קו מנחה למוצרי Prism Sound …החברה אינה מייצרת בתפוקת מאסות. כל המוצרים בעלי ביצועים ייחודיים המתוכננים ומעוצבים באופן נבדל זה מזה ואינם נגזרות אחד של השני. כל אחד למטרותיו כאשר התחכום וכושר ההמצאה מבדילים אותם מתוצרי המאסה בשוק. לצד ביצועים באמות המידה מהגבוהות שיש תמצאו גם גמישות וקלות שימוש. אין לצפות כאן למחיר זול או תחרותי! כן לצפות שמוצרי Prism Sound יבצעו את המשימה באופן שלא יותיר דבר ליד-המקרה ולא יותיר ספק שנה לאחר שנה.

כנסו לעמוד כרטיסי הקול של Prism Sound

ה- RedNet הינו ממשק אודיו מיקצועי וחדשני המספק את כל צרכיו של אולפן מיקצועי. חוזק מבני והסתמכות על אמינות של ממשק רשת מאפשרים תכנון ומיתקון אולפנים קל מבעבר. עם – RedNet תוכלו לעבוד עם כל מחשב, MAC או PC וכל תוכנת אודיו קיימת.

עם ה- RedNet ניתן להתממשק למחשב בשלוש דרכים:
1. באמצעות כרטיס הרשת הקיים במחשבכם ודרייבר DVS המסופק עם המערכת – Dante Virtual Soundcard – כאשר העכבה (Latency) זהה לזו המקובלת בממשקי ה -Firewire או Thunderbolt של Focusrite.
2. באמצעות כרטיס ה- RedNet PCIe המאפשר עכבה של 3ms וכמות ערוצים הזויה של 128 ערוץ לכל כיוון.
3. באמצעות RedNet 5 המאפשר חיבוריות של מערכות Protools HD לרשת ה- RedNet.

תוכלו לבחור כל אחד מחמשת המודולים לפי הצרכים שלכם ולהינות ממערכת High-End של ממירים וקדם מגברים תוצרת Focusrite מהשורה הראשונה.

RedNet 1
מודול המאפשר 8 כניסות ויציאות ליין (Line) אנלוגיות עם ממירי AD/DA באיכויות על כמצופה מ- Focusrite. הנתונים כמובן 24bit/192kHz  עם טווח דינאמי גבוה מאוד של 119dB.  מאחור תמצאו מחבר אודיו 25 פין Dsub המאפשר חיבור צמה של 8 מחברי XLR לכניסות ו- 8 מחברי XLR ליציאות. ההתממשקות באמצעות כבל רשת (Ethernet) רגיל אל המחשב בכל אחת משלוש האפשרויות שתוארו ממעל.

RedNet 2
מודול המאפשר 16 כניסות ויציאות ליין (Line) אנלוגיות עם ממירי AD/DA באיכויות על כמצופה מ- Focusrite. הנתונים כמובן 24bit/192kHz  עם טווח דינאמי גבוה מאוד של 119dB.  מאחור תמצאו מחבר אודיו 25 פין Dsub המאפשר חיבור 2 צמות של 8 מחברי XLR לכניסות ו- 2 צמות של 8 מחברי XLR ליציאות. כמובן, בכל מקום בו יש תשתית רשת תוכלו להעביר את כל הערוצים אל המחשב שלכם גם אם הוא מרוחק פיזית. ההתממשקות באמצעות כבל רשת (Ethernet) רגיל אל המחשב בכל אחת משלוש האפשרויות שתוארו ממעל.

RedNet 3
מודול המאפשר לכם לחבר את כל הממירים והרכיבים הדיגיטליים שברשותכם אל רשת ה RedNet. עם 32 כניסות ויציאות דיגיטליות בכל פורמט אפשרי: AES/EBU, S/PDIF ו- ADAT כאשר באמצעות SMUX 2 ניתן להעביר 16 ערוצים בממשק ADAT עם תדר דגימה של עד 96kHz. כמובן יש גם חיבור Word Clock להעברת שעון דיגיטלי יציב. הכל נשלט באמצעות תוכנה המאפשרת שליטה קלה על כל הנעשה. כמובן, בכל מקום בו יש תשתית רשת תוכלו להעביר את כל הערוצים אל המחשב שלכם גם אם הוא מרוחק פיזית. הכל עובר בכבל רשת יחיד אל המחשב בכל אחת משלוש האפשרויות שתוארו ממעל.

RedNet 4
מודול 8 כניסות קדם מגבר למיקרופון/ ליין / ושני כניסות DI אל רשת ה- RedNet. למעשה שמיניית כניסות מגוונות לכל צורך עם PreAmp באיכויות הידועות של Focusrite. הכל עובר דרך הממירים המדהימים כמובן 24bit/192kHz  עם טווח דינאמי גבוה מאוד של 119dB.   הכל נשלט באמצעות תוכנה המאפשרת שליטה קלה על כל הנעשה. היתרון בכך הוא שניתן להשאיר את חיבורי המיקרופון קרוב למיקרופונים ולהשתמש בכבלים אנלוגיים קצרים! ולקבל אות חף מרעשים ובעיות. אידאלי עוד יותר לישומי במה. מה- RedNet4 הכל יועבר באמצעות כבל הרשת אל המחשב שלכם בכל אחת משלושת האפשרויות המתוארות מעלה. על הפאנל הקדמי תמצאו מדידי חיווי עוצמה, פילטרים וכן מתגי פאנטום 48V.
קדם מגבר עם יכולת מרשימה של 63dB ואחוזי עיוות מרשימים עוד יותר כ- 0.001 THD+Noise

RedNet6
MADI הינו ממשק העברת אודיו דיגיטלי מרובה ערוצים שנעשה בו שימוש בישומים בעלי קנה מידה גדול: קונסולות ענק במופעים, מערכות המרה בהן יש צורך בכמות אדירה של תעבורת ערוצים אשר יועברו באמצעות כבל יחיד. באמצעות ה- RedNet6 תוכלו לחבר כל ציוד בעל ממשק MADI ולהעביר 64 ערוצים קואוקסיאליים או אופטיים בשני הכיוונים. בנוסף מציע ה- RedNet6 תכונה יחודית שמאפשרת לקבוע תדר דגימה נפרד לכל כניסה או יציאה (ASRC). למעשה כל קונסולת הופעות מיקצועית, כרטייס קול נתמכים, ממירים ועוד בעלי יציאת MADI ניתנים כעת לחיבור אל רשת ה RedNet ולהינות ממשק השליטה והעכבה הנמוכה של מערכת זו. כמובן המודול מצוייד בחיבורי Word Clock .

מה היא RedNet?

ה- RedNet הינה ממשק אודיו עוצמתי שישנה את הדרך בה בונים או מפעילים אולפן אודיו מיקצועי. בליבת הממשק הסתמכו מהנדסי Focusrite על מערכת קיימת, אמינה ובדוקה של טכנולוגיית רשת אודיו בשם Dante של חברה אוסטרלית בשם Audionate. ה- Dante עושה שימוש בפרוטוקול רשת סטנדרטי מבוסס IP וכן רכיבי רשת סטנדרטיים כגון כבלי RJ45, כרטיסי Ethernet, ראוטרים ומתגים (switches) כולם קיימים וסטנדרטיים ומאפשרים תעבורה של עד 256 ערוצים (128 לכל כיוון) ברזולוציות הכי גבוהות באודיו דיגיטלי.

ה- Dante הינה כאמור מערכת קיימת שנעשה בה שימוש מזה זמן במערכות הגברת מופעים היכן שהיא כבר הופכת לסטנדרט תעשייתי ומאומצת ע"י חברות בתחום האודיו המיקצועי כמו ימאהה ועוד, אשר מסתמכות עליה טכולוגית. לפני פריסה בפני מופע גדול, נעשו בדיקות במהלך שבוע שלם ובו התוצאות הוכיחו שתעבורת האודיו נעשתה בשלמות מבלי לאבד דגימה בודדת. כלומר המערכת הינה נטולת אובדן באופן טוטאלי. כעת, Focusrite מביאה את טכנולוגיית ה- dante אל האולפן המיקצועי כחלק מפתרון כולל ושלם. RedNet כוללת סדרה של ממשקי אודיו ורכיבים באיכויות מהקצה העליון של הסקאלה אשר עושים הרבה יותר מאשר לחבר את האולפן שלכם לרשת פנימית כלשהי. הם יחוללו מהפיכה בדרך בה אנשים עובדים ומקימים אולפנים בעולם. בנוסף שלא כמו מיכשור קצה אחר בתחום, אין כאן בלעדיות לתוכנה או מנהלי התקנים מסוימים. המשמעות היא שעליכם פשוט לבחור את הדרך בה אתם מעוניינים לעבוד והמערכת תהיה אופרטיבית בכל מקרה. כל תוכנה מבוססת ASIO או CoreAudio כולל מערכות כמו Protools 9, לוג'יק (Logic), וכמובן נואנדו (Nuendo) או קיובייס (Cubase). המערכת מורכבת מכרטיס PCIe ובו כניסה יחידה עבור כל מכשירי RedNet האחרים. קיימים ארבעה מודולים המספקים מגוון כניסות אנלוגיות (עם קדם מגברים וללא, 8-16 כניסות ויציאות) ודיגיטליות שיאפשרו לכם להתאים פתרון לכל צורך.

שלל מרכיבי RedNet בחנות כאן

על מנת לחבר מספר מודולים יחד יש להשתמש בציוד רשת כמקובל. יש להשתמש באחד מהמתגים כפי שמוצע ע"י Focusrite. כל ההגדרות של המתג כפי שמוסבר בעמוד כאן.

והנה כמה סרטונים של המערכת בפעולה:

וואו !!! – זו המילה הראשונה שיצאה מפינו כשראינו אותה לראשונה – MASCHINE STUDIO, כל השאר – סתם מכונות תופים..

MASCHINE STUDIO היא כאמור ספינת הדגל החדשה לבית משפחת MASCHINE.

הכלי החדש מציג יכולות המשפרות את זרימת העבודה באופן קיצוני. המכונה החדשה, כמו כל חומרה של Native Instruments תוכננה במיוחד עבור גרסת התוכנה Maschine 2.0 החדשה שתסופק יחד איתו (פרטים נוספים על התוכנה בהמשך).

על פני השטח, מבט על החומרה:

מסכי LCD בעלי צבע מלא ורזולוצייה גבוהה:

הדבר הראשון שיתפוס את עיניכם ברגע שתעיפו מבט לעבר Maschine Studio יהיו צמד המסכים החדשים.  הוכח כבר מזמן שהמסכים בMaschine ה"רגילה" משפרים את זרימת העבודה בצורה משמעותית ביותר, וחוסכים למעשה מבט לעבר המחשב – כשרוב העבודה היא בעצם של המפיק/דיג'יי אל מול המכונה. בצורה הזאת ממשיכים את החזון של Maschine האומר: בואו נהנה מהיתרונות האדירים של עבודה מול מחשב ועם זאת, נהנה מזרימת העבודה היצירתית והנוחה של עבודה מול מכשיר בשימוש בכפתורים ספציפיים עבור פעולות שונות ללא הצורך בעכבר.  צמד המסכים מציגים למעשה את כל מה שתצטרכו לצורך הפקה שלמה באמצעות MASCHINE Studio.

כפתור אחד יעביר אותם למצב תצוגת המיקסר המרהיבה החדשה, כפתור נוסף יציג את בניית הקטע (חלון ה arrangement) שכם אפשרויות ה Zoom החדשות והרזולוצייה הגבוהה מחליפים בקלות את מסך המחשב. ניתן גם  לסרוק את אוסף הדגימות האדיר בקלות מדהימה, להגיע לכל כלי במהירות, לבחור בצורה מדוייקת כל פריסט או דגימה ע"י חיפוש כללי או חיתוך לפי קטגוריות, להציג ולשנות כל פרמטר בתוכנה או בכלים. בזכות הרזולוצייה הגבוהה של מסכי ה LCD וגודלם, ניתן לעשות מהיום שימוש אמיתי בעריכה ישירות מהמכשיר !

גם מסכי ה LCD הקודמים, אלה שמופיעים ב Maschine Mikro וב Maschine מאפשרים זאת, אך ההבדל בעבודה אל מול המסכים החדשים – בלתי ניתן לתיאור במילים – רק לבוא, לראות, ולהבין מדוע זו מכונת התופים הטובה והמשוכללת ביותר בעולם.

ותמונה אחת משלנו – גלגל הג'וג בקלוז-אפ שעושה חשק.

בגרסת MK2 של Maschine החליפו את 3 כפתורי העוצמה הסווינג והטמפו באנקודר יחיד שמבצע יותר פעולות. Maschine Studio משכללת את הקונספט הזה ומביאה גלגל שיוט (ג'וג) חדש המאפשר שליטה ביותר פרמטרים, ממקום ארגונומית במקום נכון מאוד, ותורם את תרומתו לזרימת העבודה הכללית של המכשיר החדש.

הג'וג החדש מאפשר שינויי פרמטרים של Volume, Swing, Tune, Channel ובנוסף שולט על מצב EDIT, מאפשר מעבר בין ערוצים וכמובן בעל אפשרות Browse לסיור מהיר בין אלפי הדגימות, הפריסטים, הכלים והאפקטים המגיעים עם Maschine Studio וכמובן גם את אלה שהוספתם בעצמכם.

שחור או לבן ? עניין של טעם, בכל מקרה מדובר כאן ברמה חדשה של חומרה ותוכנה מבית Native Instruments

 תצוגת עוצמה ובורר יציאות:

כדי לספק תוצאות מקצועיות ללא מאמץ, מאשין סטודיו מכילה גם מד עוצמה (LED) המאפשר ניתוב תצוגה בין יציאות שונות וכניסות שונות. מה שאומר שניתן להקליט באמצעות מאשין ולכוון את עוצמת ההקלטה ישירות מהקונטרולר, ניתן גם לנטר עוצמת יציאות שונות (תלוי כמובן בכרטיס הקול שבשימוש שלכם) וכניסות אחרות. כפתור ווליום נוסף, משלים את אזור התצוגה הזה לנוח באופן מושלם.

ארגונומיות עד הסוף – הרגליים המובנות המתקפלות בתחתית MASCHINE STUDIO

 סטנד ? כבר לא צריך סטנד…

תוספת חביבה ויעילה בצורה אדירה היא הרגליים הנשלפות המובנות בתחתית החומרה של Maschine Studio.

אם תרצו לקבל זווית עבודה נוחה, אין צורך לרכוש סטנד נפרד (או ספר טוב שיגביה את החלק האחורי) – שילפו את צמד הרגליים המובנות (ממש כמו במקלדת מחשב סטנדרטית) וקבלו את Maschine Studio במלוא הדרה – ובזווית הנכונה לעבודה !

Shift ? גם בו לא תשתמשו הרבה….

כחלק מהשיפורים וההתאמה לכלי החדש, החליטו לחסוך בנייטיב אינסטרומנטס למשתמשים את הלחיצה על כפתורי Shift. זה לא אומר שאין בו שימוש יותר, בוודאי שהוא קיים ושימושי, אבל תוספת של כפתורים ייעודיים משפרת שוב…את זרימת העבודה כשלצורך פעולות רפטטיביות (שחוזרות על עצמן) או נפוצות מאוד (כמו Copy, Paste או Quantize למשל). מהנסיון הקצר שערכנו – שיפור א-ד-י-ר מבחינת מהירות העבודה.

כניסת מידי ו3 (!!!) יציאות מובנות:

עולים על הבמה ורוצים ש Maschine Studio תנהל את ההצגה ? אין בעיה.  מעבר לכניסה והיציאה הסטנדרטית הוסיפו עוד שתי יציאות מידי נוספות – משמע 48 ערוצי מידי ביציאה ללא "קומבינות" מיוחדות. כמובן שאפשרות חיבור ל Footswitch קיימת גם היא בגב המכשיר.

Maschine Studio כמידי קונטרולר:

כמובן שכבכל גרסאות החומרה האחרות של Maschine, גם בגרסאת ספינת הדגל ניתן לעשות שימוש כמידי קונטרולר במקביל לעבודה הסטנדרטית. היתרון המשמעותי של גרסת הסטודיו היא המסכים המרשימים המספקים תצוגה מפורטת על כל כפתור ואפשרות מעבר בין פריסטים שונים במידי. מיותר לציין שהחיווי הויזואלי המפורט כ"כ מספק הנאה וקלות גם בסט-אפ מורכב.

כל מה שציינו עד עכשיו מתייחס לחומרה עצמה, ליחידת הקונטרולר של Maschine Studio. כמו במוצרים אחרים של החברה, מבינים היטב בנייטיב אינסטרומנטס את החשיבות של שילוב חומרה ותוכנה מאותו "בית". Maschine Studio מביאה איתה בשורה אדירה נוספת לה ציפינו זמן רב…

גרסת התוכנה MASCHINE 2.0 מצורפת לכל רכישה.

גרסת התוכנה החדשה מציגה מגוון שיפורים ושינויים, החל ממנוע סאונד חדש לחלוטין, ממשק משתמש שעבר שדרוג רציני, אפשרות לעשות שימוש באינסוף (!!!) גרופים עם גישה ישירה ל64 מהם מהחומרה (ע"י חלוקה לבנקים), אפשרות שירשור אינסוף אפקטים (לא רק 4 כמו בגרסה הקודמת), הסינטיסייזר שישנה את כללי המשחק – DrumSynth המבצע פיזיקל-מודלינג ומספק סאונד תופים מ-ט-ו-ר-ף וגמיש, browser משופר, יכולות arrangement משופרות, ולמעשה – כל מה שהיה טוב בגרסה הקודמת – הפך לטוב עוד יותר.
דגימות וכלים:

עם גרסת תוכנה זו, הוגדל גם בנק הדגימות המגיע עם מאשין ליותר מ8Gb (כמובן שאתם יכולים לטעון גם דגימות שלכם או להוסיף הרחבות).

ובנוסף החבילה מכילה את:

MASSIVE – הסינטיסייזר הוירטואלי המשובח המגיע גם עם הגרסאות הקטנות יותר של מאשין מצורף גם כאן.

פלאג הגיטרות מתוך Komplete 9 העונה לשם Scarbee מוסיף גוון נוסף ליכולות האדירות גם כך של התוכנה.

Prism – סינטיסייזר מעולה מבוסס Reaktor וסינטיסייזר נוסף שאת שמו נפרסם בהמשך.

כל הכלים כולם בגרסאותיהם המלאות – הם חלק מכל חבילה.

כך שלמי שרוכש את Maschine Studio לא נותר הרבה מעבר ללפתוח את הקופסא, לחבר את החשמל ובכל הUSB המצורפים ולהתקין את חבילת התוכנות האדירה המגיעה יחד איתה. למען הסר ספק – כל הכלים ניתנים גם לארוח כ VST או AU בDAW שונים, כמו גם MASCHINE 2.0 עצמה, המסוגלת לעבוד עצמאית או כאורחת בכל DAW דוגמת Ableton Live, Logic, Cubase, Pro tools, FL Studio ועוד…

 

הדגמים שהגיעו וזמינים בסניפי קילומבו הם:

Studio Projects B1 – מיקרופון מתאים לשירה, מקהלות, מיתרים פסנתר וכלי הקשה.

B3 של Studio projects הוא בעל 3 מרקמי הקלטה לבחירה:

קרדיואיד (Cardioid), אומני (Omni), וצורת 8 (Figure 8).  בנוסף הוא מכיל כפתורי פילטר Hi Pass והנחתה של 10dB – כדי לאפשר הקלטה איכותית ונטלת רעשים מיותרים בקלות.  הדיאפרגמה הכפולה מצופה זהב למניעת התחמצנות וקורוזיה ומאפשרת עמידות ומוליכות טובה לאורך זמן רב.  היענות התדרים בהקלטה באמצעות B3 היא קרובה לישרה בתדרים הרלוונטים בכל מרקמי ההקלטה – מה שמבטיח הקלטה באיכות מעולה וללא שינוי גוון הצליל המקורי.  כמיקרופון קיבולי, גם B3 זקוק כמובן למתח פאנטום 48V לצורך הפעלתו.

כלול באריזת ה- B3:

- נרתיק נשיאה.

- פופר-ווינדסקרין מוקצף.

- Shockmount

כל מוצרי Studio Projects בחנות כאן

Studio Projects C1 - מיקרופון לדיבוב, הקלטות ביתיות, שירה ועוד…  מיקרופון המוגדר מלכתחילה כמיועד להקלטות ביתיות, שתופסות נכון להיום נתח מאוד נכבד בהפקות מוזיקליות בכל העולם.  C1 יכול לשמש להקלטת דיבוב וקריינות, שירה, כלי נגינה בעלי SPL גבוה ולהקלטת כלי נשיפה, כלי הקשה ומגברי גיטרות.

C1 הוא מיקרופון קונדנסר עם מרקם קרדיואיד (Cardioid) קבוע העושה שימוש בדיאפרגמה גדולה (27 מ"מ – "1.06) ומגבר מאוזן נטול שנאי ורעש עצמי נמוך.  C1 של Studio Projects מכיל מתג PAD עם הנחתה של 10dB או 20dB ומתג פילטר Hi Pass מובנה עם הנחתה של 6dB בטווח התדרים הנע בין 60Hz-150Hz חשחיטה טובה יותר צורות הקלטה שונות והיענות מלאה ושקופה כיאות לקונדנסר עם קפסולה גדולה.  הגמישות של C1 במצבי הקלטה שונים ומגוון היכולות שלו בהקלטת מקורות שונים זיכתה את המיקרופון בפרסים בינלאומיים.

Studio Projects LSM – Little Square Mic המיקרופון האידיאלי לאולפן הביתי עם חיבור USB.

בתרגום חופשי לעברית – מיקרופון קטן וריבועי…  מיקרופון קונדנסר בעל קפסולה גדולה ועם אפשרות חיבור כפולה: XLR כמו כל מיקרופון אחר או… USB.  ה- LSM בעל פרופיל דק המפאשר להניח אותו על משטח שטוח או לעגן אותו על סטנד מיקרופון סטנדרטי.   המיקרופון קומפקטי ולמרות גודלו, והעובדה שהוא מגיע בצבעים שונים, הוא מאפשר הקלטה איכותית בתנאים ביתיים מצד אחד ושימוש מקביל ליישומים יומיומיים כמו שידורי podcast, שיחות וידאו ואפילו לסקייפ מצד שני.  אפשרות החיבור באמצעות ממשק USB הופכת אותו לנגיש מאוד ופשוט להפעלה מיידית.  חיבור באמצעות כבל XLR יעשה בו שימוש סטנדרטי המצריך מתח פאנטום 48V.

Studio Projects CS-1 מיקרופון אולטימטיבי לאולפן בעיצוב בקבוקי
Studio Projects CS1 הינו קונדנסר (מיקרופון קיבולי), בעל תבנית קליטה יחידה – קרדיואיד המתאפיין ברכיב התמרה רגיש, עם מנגנון המרת התנגדות מבוסס FET.  קפסולה גדולה של 27 מ"מ (קצת מעל אינטש בודד) המכילה דיאפרגמה בעלת עובי של 0.006 מ"מ.  CS1 מצוייד גם בפילטר הנחתת תדרים נמוכים וכן ומתג PAD להפחתת רגישות המיקרופון.

ה- Studio Projects CS-1 מציג איכויות בלתי מתפשרות וכאמור ורסטיליות רבה. כאשר בוחנים את העלות , האייכות והעיצוב הבקבוקי של ה CS-1, מתקבלת תמונה מסחררת.

Studio Projects CS5 – ריבוי מרקמי קליטה במיקרופון גמיש אחד.

ישנם אולפנים רבים שמפאת שיקולי תקציב מתקשים להחזיק את מגוון המיקרופונים הדרושים לסיטואציות הקלטה שונות ומקורות הקלטה שונים, כך שהם נדרשים להתפשר דווקא במקום הכי חשוב בשרשרת ההקלטה – במקור…
CS5 - הוא קונדנסר בעיצוב בקבוק בעל לא פחות מחמישה (!!!) מרקמי קליטה שונים, רכיב התמרה רגיש, מנגנון המרה מבוסס FET, וקפסולה גדולה (27 מ"מ – קצת יותר מאינץ'), לא צריך יותר להתפשר.  מרקמי ההקלטה של CS5: קרדיואיד, קרדיואיד רחב, היפר קרדיואיד, אומני, ו Figure 8.

CS5 של Studio Projects - מכיל גם מתג הנחתה בעל 4 מצבים שונים ( -5dB , -10dB , -15dB ו -20dB) ופילטרים מובנים, כך שבשילוב נכון של כל האפשרויות תוכלו להקליט נכון בכל מצב כמעט ובאיכות מצויינת !.

כך שאם אתם מקליטים שירה, קריינות או דיבוב, כלי נגינה בעלי אות מוצא חזק, כלי מיתר, כלי הקשה, מגברי גיטרות וכלי נשיפה עם אפשרויות מייקינג שונות ומגוונות - CS 5 של Studio Projects הוא כנראה המיקרופון עבורכם.

Studio Projects C4 – זוג קונדנסרים להקלטת חללים, אוברהד והקלטות סטריאו.

הצמד C4 מבית Studio Projects הוא זוג מיקרופונים Matched Pair בעלי דיאפרגמה קטנה בצורת סיגר.  הזוג מגיע עם 3 קפסולות הניתנות להחלפה וכל אחת מה היא בעלת מרקם קליטה שונה: קרדיואיד, אומני והיפר-קרדיואיד. בגוף כל מיקרופון תמצאו מתגי הנחתה (10dB- ו 20dB-) ומתגי פילטר Hi Pass עם אפשרות חיתוך ב75 הרץ או ב150 הרץ למניעת רעשים מיותרים בזמן הקלטה. בזכות אפשרות החלפת הקפסולות הופך ה C4 לקונדנסר גמיש במיוחד המתאים לשימושים רבים בסטודיו, על הבמה או מחוץ להם.   שימוש בתבנית הקרדיואיד בשילוב מבנהו של המיקרופון ישיגו תוצאות כיווניות מאוד, כך שניתן להציב אותו קרוב לכלי נגינה עם זליגה מינימלית משאר הכלים שבחדר או בסביבה.  מצב זה שימושי מאוד גם בתצורת הקלטה סטריאופונית בהצבת X-Y.

C4 מתאים מאוד גם להקלטת תופים כ overheads כאשר העובדה שהקפסולה קטנה ובעלת תגובה מהירה מאפשרת שחזור טרנזיאנטים בצורה אוטנטית ומאפשרת הקלטה מצויינת של תופים או נגינה פרקסיבית בגיטרה אקוסטית. גם לקפסולת האומני (OMNI) יש שימוש רב במצב שבו מעוניינים להקליט את הדהוד החדר בהקלטת תופים והיא תספק תגובה ואופי חי ועמוק להקלטה.  בנוסף לשימושים האלה ובזכות המאפיינים האלה, מתאימים הצמד C4 גם להקלטת מקהלות ופסנתרים.

Studio Projects VTB-1 – קדם מגבר למיקרופון.

הפרה-אמפ האולטימטיבי בשילוב מחיר נגיש ביותר עם טכנולוגיה המשלבת מיתוג Class A/B אמיתי.

VTB-1 מכיל גם מעגל ייחודי המשלב שפופרת ( Vacum Tube) אמיתית מסוג 12AX7 המאפשר למשתמש לקבוע את כמות ההרמוניות המיוצרות ע"י השפופרת לצליל הכללי היוצא ממנו. כך תוכלו לבחור כמה צבע/עומק/דרייב יתווסף לסיגנל המוקלט באופן הדרגתי ע"י שימוש בכפתור. עד כמה שידוע לנו, מדובר בפרה-אמפ היחיד שהוא היברידי – כלומר משלב קדם מגבר טרנזיסטורי ומעגל TUBE קלאסי ויתרה על כך: מאפר שילוב ושליטה במיקס בין השניים. בצורה זו, גם מיקרופון שאופיו צלול, שקוף וקר ניתן "לחמם" עם תוספות הרמוניות בזכות ה שפופרת של VTB-1.

כדי להפוך אותו לשימושי עוד יותר, מכיל VTB-1 כניסת HI-Z לגיטרה או בס כך שתוספת ה DRIVE תפיק דיסטורשן חם ובועט.

במחיר שלו, גם אם יש לכם פרה-אמפ אחר – פשוט חובה לאולפן !

כל מוצרי Studio Projects בחנות כאן

Studio Projects T3 – מיקרופון שפופרת לשירה ומגוון שימושים נוספים.

המיקרופון T3 של Studio Projects הוא מיקרופון שפופרת המבוסס על עיצוב קלאסי משנות ה50 בשילוב ההתקדמות הטכנולוגית של ימינו.

זהו מיקרופון גמיש בעל שפע של אפשרויות שימוש באולפן החל מהקלטות פסנתרים וסטרינגס עד לסקסופון ומגברי גיטרה.
שימושו העיקרי של T3 יהיה להקלטת שירה כשפירוט הצליל שהוא מספק יישמע מצויין גם לאוזניים האנינות ביותר.
עם קפסולה כפולה בגודל "1.35 ושימוש בטכנולוגיית שפופרת ריק 6072 "dual triod" בעלת אמינות קולית, רעש עצמי נמוך ובעלת  עם מגבר מאוזן ואפשרות שינוי מרקם קליטה.
המרקמים הניתנים לשימוש הם: אומני (OMNI) , קרדיואיד רחב, קרדיואיד, היפר-קרדיואיד, סופר -קרדיואיד ו Figure 8 הניתנים לבחירה ע"י שימוש במתג הנמצא בחזית השנאי המצורף.

בזכות יכולות אלה ניתן לעשות שימוש בT3 בכל מצב הקלטה: כמיקרופון חדר, מיקרופון כיווני מאוד או כיווני פחות לפי הצורך.

המעגל עליו מבוסס T3 עושה שימוש במינימום רכיבים על מנת למנוע צביעה מיותרת ורעש העלולים להתווסף בשימוש במעגל מורכב מדי.

שימושים נפוצים: מיקרופון שירה או קריינות בעל נוכחות חמה, טבעית ושקופה, שימוש כ overhead למקהלות, פסנתר, סטרינגס וכלי הקשה.  שימושי ביותר לצורך הפקה, שידור ודיבוב כשבזכות מחירו העממי והתוצאה המקצועית מתאים הן לאולפן הביתי והן למפיק המקצועי.

כלול באריזת ה- T3:

- ווינדסקרין מוקצף לישומי חוץ.

- Shockmount

- שנאי עם אפשרות שליטת מרקמי הקלטה.

- ארגז נשיאה עשוי אלומיניום.

מחירו של T3 ביחס לתמורה שלו הוא יוצא דופן באופן קיצוני עד שניתן לומר שזהו אחד המיקרופונים המשתלמים ביותר בעולם מסוגם.

כל מוצרי Studio Projects בחנות כאן

אוזניות מקצועיות לאולפן מהוות חלק בלתי נפרד מהאמצעים הקיימים ליצירה באולפן. רבים מהרוכשים אוזניה לאולפן, רוצים שהיא תהיה: זולה, אוטמת, "מוניטורית" (בלתי צובעת..) , יפה, קטנה, אופנתית, אלחוטית (השם ישמור….). בואו נעשה קצת סדר בנושא. מה חשוב לנו בבחירת אוזניות לאולפן?

אוזניות אולפניות הוא נושא הנחלק לשתיים באופן טבעי:
1. אוזניות המשמשות אומן המקליט אל מול קונדנסר – המציאות דהיום, באולפן הביתי אין שני חדרים מופרדים לשם הקלטה ולשם ניטור, הטכנאי והאומן ישובים באותו חדר. מה שמחייב ששניהם יהיו עם אוזניות בעת ההקלטה. וכן האומן שיוצר בשעות או סיטואציות שלא מאפשרות שימוש ברמקולים.
2. אוזניות ניטור (כאלה המשמשות תחליף או תוספת למוניטור אולפני). טכנאי \ אומן שמאזין למיקס באמצעות אוזניות לשם קבלת מקור – השוואתי נוסף (Reference) ואו נסיון להבחין בפרטים קטנים ודקויות.

המקרה הראשון אינו שונה מכל ציוד אחר הנרכש לאולפן ויש לא מעט סוגיות להתייחס אליהן:
מחיר: נגזרת של היכולת ו\או הרצון להשקיע X כסף. גם כאן כמו בכל ציוד אחר, השקעה גדולה יותר תניב תמורה טובה יותר.

אטימה: היכולת לאטום ולמנוע זליגה של הפלייבק המתנגן אל הקונדנסר שנמצא ס"מ ספורים מהאוזניות שעל ראשו של האומן, היא יכולת רבת חשיבות בבחירת אוזניה למטרה זו. ולכן אוזניות סגורות הן הבחירה המתבקשת.

נוחות: לעיתים ניתן לחשוב שהנוחות פחות רלוונטית מאחר והמשתמש למטרה זו עושה שימוש קצר יחסית באוזניה כאשר הוא מקליט את ה- "טייק" שלו ומסיים. אך מה על אלו שלוקח להם יותר זמן לסיים את ה-"טייק" ו\או אלו שיוצרים בשעות מאוחרות ונשארים זמן ממושך עם האוזניה על ראשם?
תארו את הסיטואציה הבאה: אתה\ת זמר\ת המקליט מול טכנאי ומפיק באולפן איכותי ויקר ונתנו לך להקליט עם אוזניה אשר יושבת על האוזן (On-Ear) ואוטמת נפלא אך המגע באוזן לוחץ בחוזקה והלחץ הנפשי בעת ההקלטה גורם להזעת יתר… ההמשך ברור עם אוזן ששוחה בזיעה והתוצאה גם כן. ההתלבטות כמובן קשורה לאופי השימוש ולמי נועדה האוזניה.

סאונד: נתון איכות ההאזנה קריטי מאוד ולא תמיד זוכה לתשומת לב ראויה בשם פרמטרים האחרים. יש השלכה עצומה ומשמעותית על האומן המקליט, וכפועל יוצא מכך על הביצוע שלו אם האוזניה אמנם אוטמת אך נשמעת רע… חשוב לזכור! אומן שמקליט ושומע את עצמו ואת הפלייבק באיכות גבוהה, יפיק ביצוע רב השראה וטוב בהרבה במהלך ההקלטה.
הסיבוכיות כאן היא שמאוד קשה להבין אם הן נשמעות טוב ע"פ הנתונים היבשים. וסאונד הוא דבר מאוד סובייקטיבי. ברור שצריך לבדוק שרוב הספקטרום התדרי מכוסה אך מעבר לכך אף נתון מספרי לא ממש יספר לכם אם האוזניה נשמעת טוב או לא. הדרך היחידה להבין זאת היא ע"י האזנה למקור מוסיקלי שאתם יודעים בוודאות שהינו בסטנדטרט תעשייתי גבוה מבחינת סאונד ושיש עוד הסבורים כך מלבדכם… כלומר קטע מוסיקלי שידוע כאחד שמהווה נקודת ציון בסאונד טוב. ממש כפי שבוחרים ומאזינים למוניטורים.

עוצמה והתנגדות: נתון שהולך יחד. ככל שההתנגדות גבוהה, כך יש צורך במגבר שיספק הגבר הולם. מתופף למשל, צריך אוזניות בעלות הספק גבוה שתוכלנה לנפק את מגוון התדרים הרחב מבלי להיכנס לרוויה (עיוות) מאחר ועליהן להתגבר על רמת הרעש האקוסטי שהכלי מייצר. במקרה של תופים, מדובר ברעש רב. אוזניות בעלות התנגדות נמוכה ינפקו עוצמה גבוהה יותר לכאורה אך הסבירות לעיוות גבוהה מאוד. בהמשך, נרחיב על הגברה יעודית לאוזניות.

המקרה השני – אוזניות לניטור ועשיית מיקס.
במקרה הזה, יהיו אלא אוזניות פתוחות או חצי פתוחות (בגבן) דבר המבטיח מוצא צליל פחות "צבוע" מאשר באלו הסגורות. וכאן יש המון היבטים לדון בהם הנובעים מהצרכים השונים שהמטרה מגדירה כאן.

למי שאינו מבין למה הכוונה בכל פעם שהמילה "מיקס" נזרקת לחלל החדר:
"מיקס" (קיצור של Mixer או מערבל צליל בעברית) = סיכום כל הערוצים הקיימים בפרוייקט המוסיקלי שלכם לכדי ערוץ סטריאופוני אחד (או מקודד סראונד). תהליך המבוצע תוך הקפדה על כל הפרטים לרבות מיקום כלי הנגינה באופן יחסי בתמונה הסטריאופונית, תיחום כל כלי לתחום התדרים הרלוונטי לו ספציפית ו\או ביחס ליתר הערוצים ובנוסף, התערבות או שינוי בדינמיקה של הנגינה לטובת המטרה הסופית.
כל זאת להבדיל מה "מיקס" שמבצע DJ בין 2 שירים או יותר תוך ביצוע מניפולציות כאלו ואחרות.

הפרמטרים:
מחיר: גם כאן מדובר בנגזרת של היכולת ו\או הרצון להשקיע X כסף.וחשוב להזכיר שהמחיר עולה באופן ניכר כאשר אנו רוצים רזולוציה והפרדה טובה ככל האפשר וגם שקיפות רבה ככל האפשר.

אטימה: לא רלוונטי למטרה זו, נהפוך הוא. אוזניות פתוחות נחשבות לפחות "צובעות" ויותר מוניטוריות במהותן. עצם המבנה המאפשר ללחץ האוויר לצאת כתוצאה מפעילות הממברנה של האוזניה גורם לכך שאין דחיסות והשפעה של לחץ האויר בחזרה על הממברנה. מה שלא קורה כאשר האוזניה סגורה והממברנה מושפעת מהמתרחש בתיבת התהודה בה היא מונחת.

נוחות: טכנאי שמקשיב לתהליך של מיקס נידון לשעות בילוי רבות עם אוזניה לראשו ועל כן אין להקל ראש בנתון זה. חשוב אולם ברוב המקרים תהיינה אלו אוזניות שעוטפות את האוזן ומקיפות אותה (Over Ear) ועל כן נוחות יחסית באופן טבעי מאלו המונחות על האוזן (On-Ear).

סאונד: הנתון החשוב והקריטי ביותר לאוזניות מהסוג הנ"ל, בהן יש לשאוף לאיכות הפרדה, תמונה סטריאופונית ומענה לתחום תדרים רחב ומדוייק ככל האפשר. וכאן יש המון נדבכים שנדון בהם כעת.
יש שיאמרו שבלתי אפשרי לעשות מיקס באוזניות טובות ככל שיהיו, אלא שהדבר אינו עוצר רבים מלעשות זאת, גם המקצוענים שבתחום: מוסיקאים, טכנאים ומפיקים אכן עושים זאת. חלק מהסיבות לכך הן אילוץ וחלקן מקצועיות לגמריי.
מהאזנה למספר מיקסים מהתעשיה, ניכר שחלק לא מבוטל מהם לפחות לא נבדקו באוזניות בעת סיום תהליך המיקס. למעשה דיי חשוב לבדוק את המיקס שביצעתם גם באוזניות טובות כשם שמבצעים ניטור במוניטור איכותי. הסיבה לכך מאוד פשוטה – ההמונים שומעים את המוסיקה בדרכים באמצעות נגנים שונים , סלולארי וכו, כולם באמצעות אוזניות.
בבחינת העובדות המתקיימות אצל רבים מהיוצרים, שגם מבצעים עצמאית את המיקס של החומר המוסיקלי שלהם יתכן מאוד כי אין להם ממש ברירה… הם עובדים בשעות שלא מאפשרות שמיעה ברמקול, תנאי אקוסטיקה לא טובים, בני משפחה ו\או דיירים שלא "נהנים" מלשמוע קטע בן 5 שניות עשרות פעמים ואת אותו השיר נקטע ונעצר כל כמה שניות בודדות. כאמור יתכן ולא ניתן אחרת אלא לעשות שימוש באוזניות.

ובכן, לא הכל רע..
אוזניות (טובות מאוד) מאפשרות לעיתים לחשוף פרטים קטנים במיקס שלכם שיתכן מאוד שהולכים לאיבוד בהאזנה למוניטורים. כך שבגישה נכונה והאזנה מוקפדת יתכן וירידה לדקויות הללו תגרום למיקס להישמע טוב יותר באופן כללי גם ברמקולים שלכם. ממש כפי שרוכשים מוניטורים חדשים ויש עקומת למידה מסויימת לגביהם, כך גם הגישה לגבי אוזניות.
אם כך הטכניקה המתבקשת, היא לא ויתור מוחלט על המוניטורים, אלא האזנה מבוקרת וקצרה דרכם בתהליך. עם הדגשה – כאשר כל התקדמות יש לבצע האזנה דרך המוניטורים שתבהיר לכם שאתם עדיין במיקס מציאותי. אם אתם יודעים מה אתם עושים, בד"כ תתקבל תוצאה מרשימה ואיכותית (יחד עם זאת שונה) גם באוזניות וגם במוניטורים.
אם כך, הגיוני לדבר על בדיקת המיקס באוזניות (טובות!!) וללמוד כיצד לעבוד איתן על מנת ליצור מיקס שמתנגן נכון גם באוזניות וגם במוניטורים. בואו ננסה להבין איך.

בהאזנה לרמקולים, אוזן ימין קולטת צלילים הבוקעים מרמקול ימין אך בנוסף גם מאלו של רמקול שמאל אך במעט איחור (Delay) ובעוצמה פחותה. זה קורה בשל אפקט ההצללה של הראש ובעיקר מהמבנה של האוזן החיצונית המתפקד כבקר צליל נסמך כיווניות (נסו בעצמכם להאזין לרמקולים ותוך כדי הזיזו עם הידיים את אפרכסת האוזן קדימה ומיד תבחינו שהטון משתנה).
בנוסף לכל זאת יש לקחת בחשבון שכאשר מאזינים בתוך חדר אנו שומעים בנוסף לרמקולים השתקפויות או החזרים מהקירות, רצפה, תקרה. כל זה הינו בגדר סביבת האזנה נורמאלית לחלוטין מאחר וזו חוויית ההאזנה הטבעית שלנו – כך אנו חווים כל צליל בעצם בתוך חלל זה או אחר. באוזניות, הנתונים הללו אינם קיימים. אוזן שמאל תשמע רק את מה שקורה באוזניה שמאל וימין רק את מה שיוצא מאוזניה ימין. ולכן יש משהו לא לגמרי טבעי בהאזנה לאוזניות לעומת מוניטורים.

בשל התופעה הנ"ל בעשיית המיקס על הטכנאי להימנע מצידוד (Pan) גס מדי של הערוצים השונים. למשל 88-90% במקום 100%. למעשה כשמגזימים בצידוד, אצל מאזינים מסויימים הדבר עלול לייצר כאבי ראש ואף בחילות בהאזנה ממושכת לאוזניה. לעומת זאת ערוצים הנמצאים באמצע, יגרמו למאזין מצב בו יחוש שהצליל בוקע מתוך הראש… יש מי שיהנה מהתופעות הנ"ל אך יש מי שזה לא ינעם לו (הבעיה שהוא לא תמיד ידע להצביע על מה).
ישנם מגברי אוזניות ו\או פלגאינס המבצעים מעין תיקון והזלגה במכוון של ערוץ שמאל אל זה הימני וההיפך על מנת ליצור מצב טבעי יותר בהאזנה דרך אוזניות, שתידמה טבעי יותר לאוזנינו – הטכניקה הזו מתקראת סימולציה אקוסטית. מאחר והאוזן והראש סופגים ומחזירים תדרים גבוהים בד"כ, מנגנון ההזלגה (מלשון זליגה…) מנחית מעט בכמה דציבליםאת כל מה שמעל 2Khz. הטכניקה הזו מייצרת מצב בו הצידוד שביצענו במיקסר ישמע באוזניות באותו מיקום כאילו שמעתם ממוניטורים באותו הרגע.
מומלץ בחום להאזין למוסיקה משנות ה 60 וה-70 תקופה בה לא היו אוזניות איכותיות כשל היום. תגלו שהמיקס פשוט לא נעים וממש לא משרת את המוסיקה.

היצע האוזניות בקילומבו
סגורות לשם הקלטה:
סנהייזר : HD203 , HD215, HD280, HD380
AKG: K272
Ortofon One
פתוחות לשם ניטור מיקס ואבחנה או סתם הנאה ממוסיקה ברמה גבוהה:
סנהייזר: HD650 , HD600
AKG: K242, Q701

לסיכום נזכיר שאיכות האוזניות קריטית לביצוע ניטור בשלבי מיקס ויש לו השפעה ישירה על התוצאה (מתוקף העובדה שאנו מבצעים פעולות ומניפולציות על הצליל בעקבות!! מה ואיך שאנו שומעים..). ההשקעה במוניטור באיכות מאוד גבוהה עלולה להגיע לאיזור ה 9500 ש"ח לעומת זאת באוזניות ניתן לקבל מוצר באיכות קצה באיזור ה- 2000-3000 ש"ח.

חשיבות מגבר האוזניות או יציאת האוזניות ומשמעותה מבחינת סאונד.


על מנת לנצל את האוזניות שלכם כראוי, ביחוד אם אלו למטרה קריטית כביצוע מיקס, עליכם לשקול ברצינות רכישת מגבר אוזניות טוב. מאחר וטווח ההתנגדויות שבהיצע לא גדול ( 32, 54, 70, 600 אוהם) מדובר במספר בעיות.

חיבור אוזניה ליציאת ליין של רסיבר ישירות עלולה לפגוע ולשרוף יציאות אלו. הן פשוט ערוכות להזין כניסות ליין עם התנגדות נמוכה וכאשר מחברים אוזניות לשם, ביחוד אלו עם ההתנגדות הגבוהה, הן יגרמו לנזק וודאי. אנא המנעו מכך. רבים מהרסיברים של מערכות הסטריאו בעלי יציאת אוזניות יעודית אך לרוב אלו גישורים מיציאת הרמקולים של הרסיבר דרך סדרת נגדים שיתאימו לאוזניות. הדבר יגרור תופעה של הגבר במס' דציבלים בתדרי הבס באוזניות מסויימות, כך שהן עלולות "להיסתם" ולהישמע אפופות בס ושאר תדרים נמוכים.

יציאות יעודיות אשר תמצאו בנגני CD ישמעו מעט טוב יותר למרות שימוש במעגלים זולים יחסית.
לעומת זאת יציאות אוזניה יעודיות של נגנים ניידים דוגמת CD נייד, MP3 וסלולריים שהם הרוב כיום, נועדו לחסוך בסוללה. ולכן, מאחר ותדרים נמוכים צורכים הספק רב יותר בהפקתם, רבים ממכשירים אלו נוטים להתעוות בהשמעת תדרים נמוכים אם תרימו מעט את העוצמה.
שיפור משמעותי בסאונד יתקבל בעת חיבור יציאות הליין של כרטיס הקול שלכם אל מגבר אוזניות יעודי. מגבר כזה יספק עוצמה גבוהה ואחוזי רוויה (עיוות) נמוכים, תדרים נמוכים מדוייקים והדוקים, תדרי אמצע וגבוהים רכים ונעימים יותר ותמונה סטריאופונית משופרת.

המצער הוא, שלמרות סטנדרט תעשייתי המדבר על כך שאוזניה אמורה להיות מתוכננת לקבל במקור 120 אוהם (בלי קשר להתנגדות של האוזניה עצמה) רוב היצרנים הן של המגברים והן של האוזניות אם לא כולם מתעלמים מכך. ולכן כאשר תזינו את האוזניות שלכם למקור בעל התנגדות מוצא נמוכה הדבר יתבטא במצלול מופחת בס וההיפך ממקור בעל התנגדות גבוהה.
למדקדקים ישנם מגברי אוזניות High End בעלי כניסות דיגיטליות עם ממירים באיכויות על שיתחברו למוצא הדיגיטלי של כרטיס קול שלכם ויאפשרו מיצוי יכולות של האוזניות אם הן באיכות גבוהה יחד עם שליטה נפרדת על עוצמתן דרך ניהול כרטיס הקול שלכם באולפן.

בהצלחה..

מהסוף.. מה זה עושה?
מבטל רעשים הנובעים מהשראות על כבל המוליך אות אודיו, מאפשר הולכה לאורך רב יחסית, ללא רעש נלווה וכתצאה מהאופן בו העניין עובד, תוספת של 6dB לאות (בעצם כפול עוצמה…).

מהתחלה.. קצת היסטוריה ועוד..
את הקו המאוזן (balanced line) חברות הטלפוניה פיתחו כבר לפני מאה שנה לערך כאשר נדרשו להוליך אות למרחק רב ונתקלו בבעיית הרעש הנלווה לכבלים ארוכים והניחות באות. כחלק מהפתרון פותח הקו המאוזן. אנו, בעלי האולפנים הביתיים, הנגנים ואנשי הבמות עלולים לסבול מאוד מתופעות של רעש נלווה אל קו אודיו בלתי מאוזן שכאמור ככל שאורכו עולה, כך עולה רמת הרעש הנלווה אל האות העובר בו.
במופעים ובמות גדולות למשל בשל אורכי הכבלים הנדרשים, החשיפה היא להשראות מקווי החשמל והגנרטורים העוברים בסמוך לקווי האודיו ובשל שימוש בשנאי תאורת הבמה המייצרים המון "רעש" שתופס "טרמפ" על כבלי האודיו.

באולפן הביתי הכבלים אמנם קצרים אך לרוב אין הפרדה בין קווי החשמל המזינים את המיכשור האולפני ואלו המזינים את המזגן או את המקרר הישן או את המיקסר במטבח… מעבר לכך שלרוב כבלי החשמל מאוד סמוכים לכבלי האודיו. לכך יש להוסיף תחנות השנאה שכונתיות של חברת חשמל ועוד מיני תחלואים של העולם המודרני שמייצרים הפרעות מגנטיות ואחרות באוויר.
"בסיכון גבוה".. אותות בעל התנגדות גבוהה כמו אלה היוצאים מגיטרות חשמליות למשל. אלו , כבלים בלתי מאוזנים ולכן רצוי מאוד שיהיו קצרים ככל האפשר. גם כאן אפשר "לחפור" מעט יותר ולהבין שבגיטרות חשמליות מסויימות בעלות פיקאפ (pickup) בעל סליל בודד (single coil) קיימת בעיית רעש קשה ואילו באחרות בעלות פיקאפ כפול סלילים (Humbucker), הבעייה נוטרלה. אגב, נא לא לבקש מגיטריסט להביא גיטרה כזו או אחרת משום שהעדפותיו תמיד לפי אופי מצלול הגיטרה ולא האם היא מרעישה או לא….

העניין שכבל היוצא מגיטרה חשמלית בד"כ הולך למגבר גיטרה על הבמה הנמצא במרחק של כ 2-3 מטר מהנגן ושם לרוב לא תהיה בעיה (המגבר ינגן מול מיקרופון בעל קו מאוזן שהולך לקונסולה). לעומת זאת כלי נגינה חשמליים אחרים בעלי מוצא אות בלתי מאוזן כמו סינתיסייזרים למיניהם חשופים הרבה יותר לבעיה כאשר האות צריך להגיע אל קונסולת טכנאי הסאונד שנמצאת במרחק הנע ממטרים ועד עשרות מטרים…. לאלו הפתרון יהיה בדמות הפיכת קו בלתי מאוזן לקו מאוזן ע"י שימוש בקופסת , Direct Box או DI כפי שרבים מכנים אותו (DI =Direct injection ) ה- DI עושה שני דברים עיקריים:
1. ממיר אות בעל התנגדות גבוהה במוצא פיקאפ של גיטרה / גיטרה בס לאות בעל התנגדות נמוכה
2. ממיר אות בלתי מאוזן לאות מאוזן.

אוקי לאחר שאמרנו את כל זאת, מן הסתם העירניים שבכם יאמרו: "אז למה לא מספיק להמיר אות עם התנגדות גבוהה לאות עם התנגדות נמוכה שאינו רגיש לרעשים סביבתיים"? אז התשובה היא – משום שאותות בעלי התנגדות נמוכה אינם זורמים היטב בכבלים קואוקסיאליים (גיד יחיד והארקה) וטיבם ועוצמתם יפחתו.

כאמור גם באולפן הביתי הכבלים העושים דרכם מכרטיס הקול אל המוניטורים או כבלים מיתר המיכשור בדרכם אל כרטיס הקול או למיכשור אחר, חשופים למטרד הרעשים ולפיכך עדיף שיחוברו באופן מאוזן. מיד ניכנס להסבר כיצד זה עובד אך חשוב להבהיר עקרון בסיסי אחד. קו מאוזן יהיה באמת מאוזן אך ורק אם שני מכשירי הקצה המחוברים יחד מוציאים או ומכניסים קו מאוזן. כלומר אם תחברו מוצא כרטיס קול מאוזן למוניטורים שהכניסה אליהם בלתי מאוזנת לא עשיתם דבר והחיבור ישאר בלתי מאוזן.

חיבור כרטיס קול בעל יציאה מאוזנת מסוג TRS וחיבור אל מוניטור בעל כניסה מאוזנת מסוג XLR

איך זה עובד?
אות מאוזן (Balanced) פועל ע"י פיצול האות במוצא מכשיר א' לשני מוליכי אות (גידים) בכבל בעוצמה שווה כאשר אחד בעל מופע (פאזה) רגיל ואילו השני עובר הפיכת פאזה. לשם כך משתמשים בכבל בעל 2 גידים וסיכוך ובקצוות הכבל, ישנו מחבר בעל 3 פינים דוגמת XLR, או TRS המכונהPL מאוזן או בטעות הנפוצה PL סטריאו… (בהחלט יתכן כבל שבצידו האחד XLR ובצידו האחר TRSהתוצאה זהה)
כאשר מקור רעש חיצוני מתקיף את הכבל, חלקו מצליח לעבור את הגנת הכבל (בידוד וסיכוך) ונאסף לשני מוליכי האות באופן שווה וכמובן באותו מופע (פאזה). כעת מה יש לנו? שני מוליכי אות, אחד במהופך לשני, כאשר שניהם נושאים את הרעש המתלווה במופע זהה!! (להזכירכם רק האות משודר הפוך). בשלב זה לפני סיכום האותות בכניסה אל מכשיר ב' , הופכים את הפאזה בגיד המהופך. כך שלמעשה מתקבלת התוצאה הבאה:

1. האות שהיה בפאזה הפוכה כעת בפאזה זהה לגיד הראשון
2. הרעש שהיה בפאזה זהה בשני הגידים כעת בפאזה מנוגדת אחד לשני 3. כאשר מסכמים את שני הגידים כעת, מתקבל הגבר של 6dB כתוצאה מסיכום האותות והרעש מתבטל כתוצאה של הפאזה ההפוכה!!! גאוני בפשטותו..

בתרשים מעל נוכל לראות את שני גלי האות כסינוסים מהופכים בצבע כחול ואת הרעש המתווסף אליהם באדום כאשר הוא במופע זהה בשני הגידים. (כאן אזכיר כדי שלא תתבלבלו, האות משודר בפאזה הפוכה באופן יזום אך הרעש המתלווה אינו קשור לעובדה הזו…)

כאשר הכבל הנושא את האות והרעש מגיע אל יעדו ועובר את תהליך היפוך הפאזה הוא מסוכם כאמור.

לבסוף נתייחס לכבלים ומחברים רלוונטיים.
שגיאה נפוצה השגורה בפי רבים כאשר הם מעוניינים לבקש PL מאוזן (TRS) והם דורשים בעצם PL סטריאופוני… האמת שמחבר ה- PL הוא אותו PL והוא ישמש לשתי המטרות, אלא שחשוב לדעת ששני המונחים אינם דומים…

ב PL מסוג זה אכן יש שלושה קטבים. אך כפי שקראתם ממעל, שניים מהם עושים משימה שונה מזו הקשורה במונח "סטריאו", בו יש שני מוליכי אות שווי זכויות ושווי מופע אך כל אחד מהם מיועד לצד אחר (שמאל וימין) והם בעלי אות שונה במעט ע"פ מה שהוכתב ע"י יוצרי המוסיקה שהחליטו את מי מכלי הנגינה לצדד ימינה, את מי שמאלה ואת מי בשני הצדדים באופן שווה (באמצע).

לפיכך, מחברים דוגמת RCA או TS ( מונו PL) אינם יכולים להיות מאוזנים לעולם מאחר ויש בהם רק 2 גידים – אות והארקה (אין את הגיד הנוסף הנושא את האות בפאזה הפוכה)
ולחילופין יציאה סטריאופונית במחבר יחיד גם היא אינה יכולה להיות מאוזנת מאחר והגידים נושאים עליהם אות עבור כל צד כפי שהינכם רואים בתרשים ממעל..

למדקדקין… המונח PL אינו קים בעולם אלא רק בארצנו. ככל הנראה כקיצור של פלאג. המונח הנכון הינו TS או TRS.
T=Tip, R=Ring, S=Sleev

TS= פלאג 1/4 אינטש בעל שני קטבים (זה המתקרא PL מונו..)
TRS= פלאג 1/4 אינטש בעל שלושה קטבים (זה המתקרא PL סטריאו..)

לחיים מאוזנים יותר…